אם יוצאים - מגיעים!
לפני שבוע יצאתי באופן ספונטני לחופשה של 3 ימים עם חברה.
כחלק מההומור בינינו, אותו פיתחנו במהלך החופשה, לא הפסקנו להגיד זו לזו "אם יוצאים - מגיעים".
מבוסס כמובן על האימרה המפורסמת של ד"ר סוס - "אם יוצאים, מגיעים למקומות נפלאים".
אחרי שחזרתי, המשכתי לחשוב על המשפט הזה ועל השינוי הקל שעשינו בו והגעתי לכמה תובנות. אז החלטתי לכתוב על זה 😊.
נתחיל מכך, שהנסיעה שלנו היתה לעיר טירנה שבאלבניה. כשחברתי שלחה לי את הרעיון לנסוע לשם - הרמתי גבה. מודה!
מה לי ולאלבניה? מי נוסע לשם בכלל? מה מוצאים שם?
בכל זאת החלטתי לבדוק את הדיל שהוצע לנו והזמנו את החופשה.
הגענו לטירנה, מבלי שהספקנו אפילו לקרוא עליה משהו, מבלי שישבנו לתכנן חוויות משותפות או טיולים ואטרקציות ובעיקר - רצינו שניה לנשום אחרי תקופה עמוסה מאד שעברה על שתינו...
את הסופ"ש הזה אפשר לסכם בשתי מילים - מפתיע מאד!!
טירנה - עיר מתוקה להפליא!! הסתובבנו בה שעות ברגל ונהננו מהסביבה, המבנים, התרבות, האנשים.
ההיסטוריה של העם האלבני מעניינת מאד ולמדנו ה-מ-ו-ן בסופ"ש הזה על מה שעברו משחר ההיסטוריה ועד היום.
המלון - עשה רושם ראשוני של מיושן ולא מי-יודע-מה, אבל הסתבר כשיחוק רציני כי פינקו אותנו שם בלי סוף והיה נהדר.
האוכל היה טעים ממש, גם האוכל המקומי שלהם וגם כל אוכל אחר שטעמנו שם.
העלויות לא גבוהות - המחירים ממש זולים יחסית לישראל, כמעט בכל דבר.
הטיסה - ממש ממש קצרה! שעתיים ועשרים והיינו שם!
ולמה אני חושבת על המשפט הזה כל כך הרבה?
אז ככה - אני מדברת עם המון נשים שמתעניינות בקורסים שלי ובכלל בלהתנסות באמנות. חלקן מביעות חשש גדול, עקב כך שהן:
- לא מוכשרות
- בעלות ידיים שמאליות
- לא יצירתיות
- פחות מנוסות מהתלמידות האחרות
- לא יודעות לצייר
על אף העובדה שאני מאפשרת לכל מי שרוצה להגיע לשיעור ניסיון לפני התחייבות מכל סוג שהוא, חלקן נמנעות אפילו להגיע לנסות.
אחרי שמלמלתי את המשפט "אם יוצאים - מגיעים" לא מעט פעמים בשבוע החולף, הבנתי שבאמת לא תמיד מגיעים למקומות נפלאים אם יוצאים.
אבל, וזה אבל גדול!! אם יוצאים, בהכרח מגיעים. מתנסים. בודקים. לומדים. מכירים. פותחים את הראש.
הרי אני לא ידעתי מראש שסוף השבוע יהיה כל כך מוצלח ובהחלט היו חלקים מוצלחים יותר וחלקים מוצלחים פחות.
אבל עצם זה שבחרתי, שנסעתי, שהחלטתי - גרם לי להגיע.
מעצם ההגעה שלי אל "הלא נודע" איפשרתי לעצמי לחקור ולבדוק מה נחמד לי יותר ומה נחמד לי פחות וללמוד על עצמי עוד כמה דברים חדשים.
אחד הדברים שאני חוזרת ומסבירה לנשים שמגיעות לסטודיו, הוא, שלא בכל שיעור נהנים באותה מידה. אבל בכל שיעור יש למידה משמעותית - של חומר חדש שמכירים, של טכניקה שמתנסים בה, של שינוי פרספקטיבה ועוד ועוד. היות ועולם המיקס מדיה כל כך עשיר ומגוון, חשוב מאד להכיר כמה שיותר דברים, על מנת להיות מסוגלת לקבל החלטה על רמת המורכבות של העבודה, על סוג החומרים בהם משתמשים ועוד ועוד.
כמובן שכל אלה מתחברים מאד למשפט הקבוע "לבוא בסקרנות" הלקוח מתוך גישת ה-NLP אותה למדתי במשך שנתיים.
כי אם נתנתק מתפיסות שיש לנו, מהכללות, סילופים והשמטות של פיסות מידע - נוכל להיות פתוחים יותר ובעיקר - להנות יותר ולא מהתוצאה!! אלא מהדרך........
