כל אמן היה פעם חובבן - לא רק אני אומרת את זה


30 Jul
30Jul

הציטוט של ראלף וואלדו אמרסון תפס אותי כבר בפעם הראשונה שנתקלתי בו... הוא אומר:

"כל אמן היה פעם חובבן" 

Ralph Waldo Emerson

אמנות נתפסת על ידי אנשים רבים כמשהו בלתי נגיש, בלתי אפשרי לביצוע ומהצד השני, אמנות נחשבת גם כמקצוע נחות, לא מכניס ושייך לאנשי בוהמה ולאנשים "לא רציניים".

 מדוע היא נתפסת כבלתי אפשרית?

  • משום שאין כשרון
  • משום שאין יכולת ריכוז
  • משום ש"לא יודעים לצייר"
  • משום שיש "שתי ידיים שמאליות"
  • משום שאין בי יצירתיות
  • ועוד ועוד...


 


מדוע בלתי נגישה?

  • אין מתי
  • אין איך
  • אין איפה
  • אין סיבה



מה זו – "אמנות"?

עצם השאלה "מהי בעצם אמנות?" יכולה מאד לבלבל את רובנו.

האם מיצג של אסלה במוזיאון נחשב לאמנות? האם מיצגים בפרופורציות שונות וזוויות הסתכלות שונות נחשב אמנות? או אולי ניירות מגולגלים אחד ליד השני? האם עבודת אמנות נחשבת רק אם היא עונה על הקריטריון של "יפה"? "מורכבת"?

דעתי האישית היא, שאמנות היא כל מיצג שהוא, אשר מעורר בנו משהו.

  • הוא יכול לעורר בנו עצב
  • הוא יכול לעורר בנו כעס
  • הוא יכול לעורר בנו צחוק
  • הוא יכול לעורר בנו ביקורת נוקבת
  • הוא יכול אפילו להעליב אותנו (אם נבחר להיעלב כמובן J)
  • מצד שני, הוא גם יכול לגרום לנו להישאר אדישים!


על אמות מידה באמנות

המושג "יפה" ו"לא יפה" או "מקצועי" ו"לא מקצועי" בהיבט של אמנות – איננו רלוונטי כלל לדיון... את אמות המידה הללו, יחד עם אמות מידה נוספות של "מהו כשרון", "מהי יצירתיות" וכיו"ב, קבעה החברה שלנו עפ"י סטנדרטים כאלה ואחרים, שהיו מקובלים כבר בהיסטוריה העתיקה של האנושות.


גם גדולי האמנים התחילו מדחייה....

מספיק לקרוא כמה שורות על האימפרסיוניסטים למשל, על מנת להבין, שבראשית דרכם, הם זכו להמון ביקורת וחוסר הבנה מצד הקהל. איש לא הבין את האופן בו ציירו וביטאו את האמנות שלהם או את הדברים אותם בחרו להציג.

כמוהם, כך גם היה עם זרמים רבים וטובים בתולדות האמנות, שהיו בבחינת פורצי דרך והובילו לשינוי.


אז.... למה לנו לפחות לרצות להתנסות בסוג כלשהו של אמנות?...

כל אדם באשר הוא אדם זקוק לכלי כלשהו על מנת שיוכל להביע את עצמו, על מנת שיוכל להרגיש סיפוק, הקלה, בעל ערך ועוד.

הדבר הבסיסי אשר קיים בכל אחד ואחת מאתנו הוא היכולת ליצור.

עוד משחר ההיסטוריה, האדם הקדמון השתמש ביצירה על מנת להביע את עצמו ולתקשר עם סביבתו. אחרי שנות הגן, היכולת ליצור והאמונה בכוחה של היצירה, הולכות ומתמעטות ונסגרות הרבה פעמים ב"קפסולה" שאין אליה גישה.

ההגדרות הרווחות ל"יפה", "כשרוני", "יצירתי", מוכתבות על ידי מוסכמות ובכך נסגר הגולל על הרצון אפילו להתמודד עם ה"אתגר" שביצירה, לטובת ההבעה העצמית.

בואו ניפרד בתרגיל קטן - 

קחו דף מדפסת חלק וציירו עליו טבלה בת 12 ריבועים שווים - בצורה הזו (כדי להקל על עצמכם תוכלו לעשות טבלה של 12 תאים שווים במחשב ולהדפיס את הדף עם הטבלה המוכנה):

כעת, קחו עפרון או עט ובריבוע הראשון ציירו עיגולים בגודל שווה ובמרווחים שווים זה מזה. שימו לב שכאשר העיגול קרוב לשפת התא שבו הוא מצוייר, נצייר עיגול חלקי ואת החלק היחסי המצוי "מחוץ לתא" - לא נצייר.

זה נותן תחושת המשכיות לדוגמא.

עכשיו - ציירו עיגולים בגדלים שונים בתא אחר.

בתא נוסף - ציירו רק קוים לאורך. במרחקים שווים או לא שווים - לבחירתכם...

בחרו צורה כלשהי, אותה אתם נוהגים לשרבט - כוכבית, לב, ספירלה וכיו"ב - וחיזרו עליה בתוך תא חדש. במרחקים שווים או שונים בגדלים שווים או שונים.

המשיכו "לשחק" עם הציורים של הצורות בתאים והרגישו חופשי לשרבט צורות באופן חופשי לפי בחירתכם.

האם אתם מתחילים לשים לב שאתם מייצרים דוגמאות??

האם אתם מבינים שבעזרת צורות פשוטות ממש אפשר ליצור דברים ממש מגניבים?

מקווה שתמשיכו את התרגיל ומוזמנים לשלוח לי תמונות :)

איך קוראים למה שעשינו והרחבה על כך - בפוסט נפרד בהמשך....


תודה שקראתם, מקווה שנהניתם (אוהבת לקרוא את התגובות!!)

המשך קיץ צונן ונעים,

ורק בריאות לכולנו :)

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.