03 Dec
03Dec

העבודה ביומן הוויזואלי היא משהו מאד פנימי, מאד אישי, מאד אינטימי מול עצמך. מצד שני, עבודה ביומנים משותפת היום לכל כך הרבה א.נשים, וישנן קבוצות רבות ברחבי הרשת אשר מאגדות בתוכן את אלה החולקים את הידע, ההנאה, ההשראה, החוויה ועוד ועוד.

אחת מהקבוצות בהן נתקלתי לפני כמה שנים היא קבוצה בפייסבוק בשם "ספרי סקיצות נודדים". מי שהכירה לי את הקבוצה, היתה מורתי הנפלאה לימור שדות, אצלה למדתי בזמנו. 

הקבוצה קמה בהשראת פרויקט ותיק שרץ ברחבי ארה"ב (#moleskineexchange), בו מעבירים יומן סקיצות בין משתתפים ברחבי ארה"ב (והעולם) וכל אחד מהם עובד בספר כשהוא מגיע אליו ומעבירו הלאה. 

בצורה כזו, נוצר ספר סקיצות משותף, אשר מסיים את המסע שלו כשהוא חוזר "הביתה" למי שמלכתחילה שלח אותו ראשון למסע. 

במקור, השתתפו בפרויקט בעיקר מאיירים ואנשים ששרבטו להנאתם אפילו כתחביב. במשך הזמן, התווספו עוד אמנים לפרויקט, אשר התרחב למגוון טכניקות וקיבל לזרועותיו כל מי שרצה להתחייב לפרויקט וליצור בו. 

קבוצת "ספרי סקיצות נודדים" הוקמה בסוף שנץ 2017 בפייסבוק ע"י דבורה נצר-גרינברג, במטרה להתחיל פרויקט כזה בישראל. 

דבורה אומרת, שברגע שנפתחה הקבוצה היתה כזו היענות, שבבת אחת נפתחו 4 קבוצות :-)

עד כה היו כ-30 קבוצות שניהלו את המסע של היומן שלהן!! 

איך זה עובד? 

מתחילים בהתחייבות.... 

כל משתתפ.ת מתחייבת להשתתף בפרויקט אשר נמשך 12 חודשים. 

כל אחד ממשתתפי הפרויקט רוכש יומן סקיצות חדש בכריכה קשה, עם מספיק עמודים לכל הסבב. 

ישנו מגוון רחב של סוגי היומנים שאני נתקלתי בהם בקבוצות שהשתתפתי – דפי אקוורל, דפים עדינים ודקים, כריכה קשה בציפוי עור, כריכה קשה פשוטה ועוד... 

בעל היומן מעצב.ת את הכריכה וגם מכין בתוך היומן עבודה אחת על גבי שני דפים (ביומן זה נקרא "כּפוּלה"). העבודה לא צריכה להיות בסגנון מסוים או בשימוש עם חומרים/טכניקות מסוימים. כל אחד והניסיון שלו, היצירתיות והחומרים העומדים לרשותו.

 


לאחר מכן, בעל היומן מתחיל עבודה בכּפוּלה חדשה ומשאיר אותה לבא אחריו בתור. הקבוצה מנהלת לעיתים קובץ מסודר של משתתפי הפרויקט, כולל פרטי התקשרות וכתובת עדכנית. הקובץ קובע את סדר העברת היומנים בין המשתתפים השונים. 

יש מצבים בהם ניתן לתאם העברה באופן אישי, אולם לא מעט נדרשים המשתתפים לשלוח בדואר את היומן למשתתף שאחריהם בתור. וכך, היומן "מבלה" במסע חוצה ארצות / יישובים במשך שנה שלמה. 

כל מי שמקבל את היומן בתורו, צריך: 

  • להשלים את העבודה שהתחיל המשתתף לפניו

לדוגמא (לכפולות שהתחילו אצל יוצרת אחת והסתיימו אצל אחרת):

  • להכין כּפוּלה שלמה

  • להתחיל כּפוּלה חדשה למשתתף שאחריו

חווית ההשתתפות בקבוצות האלה פשוט נפלאה! 

אחרי 3 קבוצות שסיימו "מסלול", אני רק מחכה לפעם הבאה!! 

למרות שבדרך כלל היומן הוא מאד אישי, נשאר רק אצלי ואת רוב העבודות לא רואים אחרים, ממש כיף לי, במקרה של הפרויקט הזה, בו נוצר חיבור בין אנשים, הם חולקים את העבודות שלהם אלה עם אלה ולעיתים גם זוכים להיפגש מעבר לדפי היומן והרשת בעולם האמיתי!! 

אני הכרתי נשים נפלאות בקבוצות שהייתי בהן ולעומת זאת היו לי גם למידות משמעותיות בזכות אירועים פחות חיוביים שקרו במסגרת הפרויקט. 

ככה או אחרת – מרגישה שהרווחתי!! 

השנתיים האחרונות היוו מקור לנתק רציני בין אנשים. 

הרחיקו בינינו, 

תקשרנו אחרת, 

חווינו את החיים אחרת 

ובעיקר – השתנינו כמו שהעולם כפי שהכרנו אותו השתנה. 

קבוצות כאלה כמו בפרויקט ספרי הסקיצות, מביאות חיבור מחודש דרך האמנות, כשאין חוקים ואין כללים בנוגע לאופן הביטוי או החומרים בהם נעשה שימוש. 

חווית החיבור 

מרגשת 

עוזרת לעבד את המציאות 

תומכת 

ומחזירה קצת למחוזות ישנים שאני אישית מתגעגעת אליהם... 

מצרפת קישור לסרטון שמציג את היומן שלי מהקבוצה האחרונה שהשתתפתי בה לאחר ששב הביתה בתום שנה של טיול ברחבי הארץ. לחצו כאן לצפייה – ותהנו!!!

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.