16 Jun
16Jun

איזה מרגש! 

פתחתי בלוג....

לא משהו שחשבתי שיהיה לי אי פעם :) 

ועדיין - שמחה מאד על כך שזה קורה!

את הפוסט הזה אני אקדיש ל:

  • הכרות איתי
  • הכרות עם הבלוג
  • שיתוף בתכנים שתוכלו למצוא פה בהמשך
  • טיפ קטן (אבל חשוב :))

את ההכרות איתי אני אתחיל בכך, שאגלה לכם סוד קטן מעברי:

אחרי הצבא, רציתי מאד ללמוד עיצוב גרפי. מאד משך אותי להתחבר לצד האומנותי שבי וגם לריגוש אשר חשבתי שיכול להיות טמון 

במקצוע הזה.

אפילו הלכתי לעשות תיק עבודות ונהניתי מהתהליך מאד.

אבל אז, הבנתי שלא אצליח לעמוד בעלות הלימודים, הכוללים הוצאות נלוות רבות לפרויקטים וחומרי יצירה וכך פניתי לנתיב החלופי 

המועדף עליי – סטטיסטיקה.

כן כן – אני יפעת ואני חובבת מתמטיקה ומקצועות ריאליים :)

הגדלתי לעשות ואפילו סיימתי תואר ראשון בהצטיינות!

ככל שעבר הזמן התאהבתי יותר ויותר בסטטיסטיקה ובפרט בפן המעשי שלה, המאפשר ללמוד על תהליכים בכל תחום אפשרי ובעזרת המספרים לייצר שינוי ושיפור.

עבדתי כ-15 שנים בתעשיית ההייטק בחברות שונות, נסעתי לכנסים ולהשתלמויות מקצועיות בחו"ל ומילאתי שלל תפקידים. תוך כדי, 

עשיתי תואר שני בטכניון ובתפקידי האחרון הייתי כפופה למנכ"ל החברה וניהלתי צוות של 12 עובדים.


אחרי פאוזה כפויה של כמה שנים טובות, אותן ביליתי בעיקר בטיפול בעצמי – חיפשתי את עצמי ואת הדרך חזרה אליי...

אפילו הלכתי ללמוד דוקטורט (שעמם לי כבר בבית...) במנהל עסקים ואפילו לימדתי באוני' בר אילן בלימודי תואר שני. בסוף, הבנתי 

שהעולם ממנו באתי הוא לא העולם אליו אוכל לחזור.

לפני כמעט שבע שנים - מצאתי.

ב-2013, קצת אחרי סיום הדוקטורט, הגעתי לקורס יומנים חזותיים אצל חגית אזולאי רוזנס בכפר סבא ואחרי תקופה מסוימת, הבנתי 

כמה אני נהנית -

  • מהעשייה
  • מהלימוד האינסופי
  • משלל הטכניקות והחומרים שהכרתי
  • מהחברות המופלאות שפגשתי בדרך
  • ובעיקר – מהשקט ומהחופש ליצור כמו שאני רוצה, איך שאני רוצה ומתי שאני רוצה.


אחרי כמה שנים של למידה מתמשכת – בארץ ובחו"ל, הבנתי שבא לי להתקדם לשלב הבא, בו אני אשלב בין שתי אהבות מאד גדולות 

שלי – יומן חזותי ו – ללמד.


שמתי לי למטרה להראות לכל מי שמצוי בספק, שבכל אדם טמון אמן וצריך רק לתת לו את המרחב הנכון כדי שיוכל לפרוץ החוצה.


אז על מה יהיה הבלוג?

בבלוג אשלב סיפורים מהסטודיו, מעניינים, מצחיקים, עם גילויים מפתיעים.

בנוסף, אתן טיפים והדרכות קטנות לטכניקות שקל מאד ליישם בבית בלי יותר מדי אביזרים מיוחדים או רכישות גדולות.

אספר על אמנים מיוחדים שיצא לי להכיר וליצור בהשראתם וגם על אנשים מיוחדים מתחומי אמנות שונים והסיפורים שלהם ואף אפרסם 

ראיון עם מי מהם מדי פעם :)

אני בעיקר מבקשת להנגיש את עולם האמנות לכל מי שיקרא וליצור סקרנות לחקירה – של עצמנו, של טכניקות ושל חומרים שאציג פה, 

של עבודות אמנות מוכרות ועוד ועוד.


אה, כן - והבטחתי טיפ. הוא קשור לילדים.

אז ככה – ילדים נמצאים במרחב בו הם מתנסים בהמון דברים חדשים בכל יום. לנו המבוגרים שגרת יומם עשויה להיראות משעממת או 

מונוטונית, אבל עבורם כל יום הוא גילוי עולם לעיתים.

כשהם מביאים יצירות הביתה, בואו נודה על האמת, הן יגיעו לפח לפעמים עוד לפני שנעלה במעלית...

הנה לכם טיפ לייצר תחושת מסוגלות ולהראות עניין והתפעלות ממעשה ידיו של ילדכם:

  • קחו חוט שעווה או אפילו חוט סימון או חוט רקמה עבה.
  • עשו לולאה בכל צד של החוט.
  • שימו מסמר על הקיר בחדר של הילד/ים
  • במרחק של מטר-מטר וחצי ממנו שימו מסמר נוסף (באותו גובה).
  • כעת תלו את החוט על המסמרים.
  • חברו מספר אטבי עץ קטנים (פשוטים או מקושטים), במרחק מה אחד מהשני, על החוט.
  • עכשיו, כשתגיע יצירה חדשה (על נייר! התלת מימדיות כבדות מדי J) – בדקו עם הילד.ה האם זו יצירה שהיה רוצה לתלות בחדר לכמה ימים.

החדר יהפוך לתערוכה זמנית של היצירות, כאשר האוצר הראשי שלה הוא הילד.ה עצמו/ה.

תזכרו – אין דבר כזה "יפה" או "לא יפה".

יש יכולת ביטוי? יש התנסות? יש משחק בצבעים? צורות? מרקמים?

לא יכול להיות טוב מזה!


ספרו לי אם מימשתם את הטיפ. והאם לדעתכם זה תרם לילדכם?


הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.