אור גדול מאיר הכל
החודשים האחרונים אילצו רבים מאתנו לעצור את מרוץ החיים המטורף שאנחנו נתונים בו.
חלק מהזמן היה בתקופות חגים וחופשות מהלימודים, מה שיצר הרבה זמן "פנוי" – לבד וגם ביחד עם המשפחה או בן/ת הזוג.
הרשת רעשה וגעשה ממתכונים שאנשים שיתפו, כי סופסוף היה להם זמן להקדיש לבישול,
תמונות של פאזלים מורכבים נשלחו בין חברים והחלפות בוצעו בתדירות גבוהה,
אצלנו, גם התחביב של אהוב ליבי קיבל תאוצה מטורפת, כשהשקיע שעות רבות בשדרוג פני החצר שלנו ובניית מתקנים לילדים, לנו ולארנבים שלנו.
בתוך כל זה, היו בינינו גם כאלה שלא מצאו את עצמם.
שהזמן העודף הטריף את דעתם והם לא מצאו מה לעשות אתו ואפילו שקעו לדכדוך. מיותר לציין, שהדבר הוביל פעמים רבות לכדור שלג, אשר השפיע גם על הילדים, בני הזוג והסביבה.
המחשבות על הסוגיה הזו, הביאה אותי להרהורים על נושא "תרבות הפנאי" ועל פינוי זמן לתחביבים גם בימים שאינם ימי סגר או חופשה כזו או אחרת. החלטתי לבדוק את הנושא עם אישה מדהימה, שזכיתי להכיר השנה (מתנה נוספת מהקורונה) – מאירה אור-לבן. את מאירה הכרתי ב"קבוצה הסודית" של יונית צוק, בה השתתפנו בחצי השנה האחרונה.
היות ואומנות והעיסוק באומנות נחשב לא פעם כתחביב לשעות הפנאי, סקרן אותי לשמוע על פנאי ממאירה, אשר חוקרת את הנושא מזה כמה שנים. זהו ראיון ראשון בסדרת ראיונות שאני מקיימת לבלוג(א)ומנות שלי ואני מביאה אותו כאן לפניכם: 
שוטטתי לי באתר של מאירה ואחד הדברים שבלטו לי במיוחד, היה הנגשת השאלות בנושא "פנאי":
- האם יש לנו זמן ל"פנאי"?
- האם אנחנו יודעים לפנות זמן ל"פנאי"?
- מהי חשיבות ה"פנאי" בחיינו?
מאירה מגיעה מעולמות תוכן שונים ומגוונים – האחד בהייטק - תכנון מעגלים מודפסים, והצד המקצועי הנוסף, הוא - האימון האישי, הנשי והעסקי וגם מדריכה מאמנים חדשים לקראת הסמכה.
יש לה בן ובת, חתן וכלה ואפילו נכדה חדשה!! ויש לה גם את מיקה, כלבתה האהובה.
מאירה מקפידה על ספורט, משחקת ברידג', רוקדת בלהקת מחול ישראלי "הורה כפר סבא" ובנוסף, הקימה קבוצה מדהימה של טיולי נשים בשביל ישראל, בשם "מאירות שביל ישראל".
פנאי - הרגלים מהבית?
שאלתי את מאירה, מה היא זוכרת מהילדות שלה בנוגע לפנאי.
"כילדה, אני לא זוכרת שממש התמדתי בחוגים", אומרת מאירה, ומוסיפה - "גם עם הילדים שלי לא עשיתי מחוגים בלגן גדול מדי – דאגתי לפּוּל של הסעות בעת הצורך, הנגשת החוגים מבחינת קירבה הביתה והבנתי, שחוג צריך להיות כיף ולא 'מאסט'.
לא זכור לי שאמרו לי בילדותי – 'אוי יש לך כשרון למשהו מסוים, כדאי שתלכי לחוג כזה או כזה'. הייתי בחוג חלילית וגם זה היה רק בגלל שסבתא שלי רכשה לי חלילית.
אני: "ואיך את זוכרת את אמא שלך? את זוכרת אותה כמי שהקדישה זמן לפנאי עבור עצמה?"
מאירה: "אז לא קראו לזה 'פנאי'. אמא שלי היתה עקרת בית. כל הזמן היא רקמה, סרגה, תפרה... וניצלה את הזמן ליצירתיות שלה.
אני: "ואבא שלך? היה לו עיסוק של פנאי"?
מאירה: "אבא שלי היה חובב תשבצים מדהים. אהב דמקה, שח מט, קלפים. הוא הלך לבד ללמוד ברידג' והבין שזה מחויבות ולכן חשב שלא יוכל להמשיך בזה. ממנו ירשתי את הסקרנות שלי. כל הזמן אני מוצאת לי עיסוקים שמעוררים בי תשוקה.
איפה פנאי פגש אותך כאישה וכאמא עובדת?
במשך השנים, היות ועבדתי במשרה מלאה ודורשת והייתי גרושה וגידלתי לבד את הילדים, לא ממש היה לי זמן ל"פנאי" עבור עצמי.
כיום, אני עובדת עם המתאמנות שלי על הטמעה של שפה מקדמת, אשר עוסקת בשאלות:
"מה אני אוהבת?"
"מה אני רוצה?"
"מה החלום שלי?"
כיום, למשל, אני סורגת. למדתי את זה בצורה רצינית ואני נהנית מזה מאד. כשהפכתי לאדם בוגר - החלטתי שאני מתנסה בכל מה שבא לי. מקסימום – נהניתי :-) ברגע שאני מרגישה, שזה פחות נעים לי או מפסיק להיות לי כיף - אני מתקדמת הלאה.
אפילו הילדים שלי הפנימו את זה ולראייה, הם רכשו לי ליום הולדתי האחרון סדנה לכתיבה, כי הם יודעים שזה משהו שמאד הייתי רוצה לפתח אצלי."
בתקופה המוזרה הזו שאנו מצויים בה, אני מוצאת מענה לצרכים שלי בזכות זה. אני מאמינה, שעולם התרבות פחות חסר לי, בזכות זה שהעולם שלי עשיר מאד גם ככה.
אני מאד אוהבת אנשים - אבל בזכות העולם העשיר שיצרתי לי, אין לי בכלל בעיה לבלות עם עצמי לבד בבית."
חשיבות הפנאי בחיים שלנו
אני: "אחד הדברים שאת כותבת עליהם בבלוג ובאתר שלך, הוא החשיבות שיש ל"פנאי" בחיים שלנו. ועל כך שצריך לפנות זמן ל"פנאי"."
מאירה: "תחום הפנאי תמיד העסיק אותי. ב-2015, מצאתי מחקר של רוברט סטבינס, חוקר הפנאי החשוב בעולם, הטוען לכך, שכל אחד צריך שיהיה לו זמן לפנאי. ולא זו בלבד שצריך זמן לכך, אלא שהזמן הזה צריך להיות שווה לזמן שאנחנו מקדישים לעבודה שלנו!
מתוך "כלכליסט":
זה מתחיל אפילו מהתנדבויות.
ההתפתחות האישית, החברותא, המשאבים, האושר, הביטחון העצמי – הכל משתפר בזכות זמן לפנאי.
לפני כשנה, התראיינתי ל"שפכטל", פודקאסט של מיטל פומרנץ-אשכנזי וקרן בר ודיברתי על פנאי.
גם ההרצאה שלי עוסקת בנושא הפנאי. ניתן לרכוש הקלטה שלה כעת במחיר סמלי."
אני: "האם יש קשר בין זמן לפנאי?"
מאירה: "לא, אין שום קשר."
על פי רוברט סטבינס, ישנם 3 סוגים של פנאי:
- פנאי על פי תכנית
- פנאי מזדמן
- פנאי רציני
פנאי על פי תכנית, הוא פנאי מתוכנן מראש, לטובת כוס קפה עם חברה למשל.
פנאי מזדמן, הוא צפייה בטלוויזיה למשל. זה מהנה, זה משחרר, זה כיף – אבל, אם ימים שלמים נשב לצפות בטלוויזיה, זה יעביר את הזמן אבל לא בהכרח יתרום לנו במשהו. זה לא יהווה אושר לטווח ארוך.
פנאי רציני, הוא פנאי שמתחייבים אליו, כמו למשל, להקת מחול – זה דורש הגעה לחזרות, נסיעה להופעות ועוד ועוד. זה משהו מהנה מאד, אבל הוא גם מחייב. זה אושר לטווח ארוך.
"אני מגלה על עצמי דברים חדשים שלא ידעתי", אומרת מאירה - "שאני אוהבת להופיע, שאני נהנית מלרקוד עד מאד ועוד."
"גם "מאירות שביל ישראל" זה פנאי רציני. המטיילות שבאות לטיולים איתי מחויבות לכך. הן קונות תיקים, נעלי טיולים ומתכוננות בצורה רצינית לכל מסלול. גם הילדים שלהן רוכשים להן ציוד לטיולים, כי הם יודעים כמה שזה חשוב להן. זה כלל לא מובן מאליו, שהנשים הללו קמות השכם בבוקר ביום שישי ביום של טיול ויוצאות לשביל ישראל.
הן מסתובבות שבוע אח"כ עם חיוך מאוזן לאוזן בזכות החוויה.
יש להן גלויה שאני מכינה ונותנת להן, בכדי שיוכלו לתכנן את הזמן שלהן עם המשפחה או הזמן האישי על מנת שלא יתנגש בטיול מתוכנן."
איך אפשר למצוא זמן לפנאי?
"אין דבר כזה למצוא זמן לפנאי. במהלך היום, אפשר לזהות באיזה פנאי את נמצאת – רואה טלוויזיה? זה פנאי מזדמן.
את בחוג "יומן ויזואלי"? זה פנאי רציני. וכך הלאה.
כשאת לומדת להכיר את המושגים האלה, את נרגעת, כי את מזהה בעצם שכן יש לך רגעים של פנאי. ואז, כשממפים את הזמנים הללו ולומדים את המושגים של "פנאי" – זה המקום להתחיל לחשוב איזה סוג של פנאי רוצים ואיזה תחביב רוצים לפתח לכדי פנאי רציני וכך הלאה.
האם פילאטיס זה תחביב?
השאלה היא איך מתייחסים לזה.
אם ספורט זה חלק מהחיים או מאורח החיים שאת רוצה לעצמך, זה פנאי רציני.
ב-24 שעות צריך ללמוד לזהות האם אנחנו בזמן של פנאי ואם כן – איזה סוג פנאי זה מבחינתנו.
אני בעצם לקחתי את המאמר של רוברט סטבינס ופירקתי אותו, כדי לבנות ממנו כלים מעשיים לשיפור שביעות הרצון מהחיים ומהזמן הפנוי.
אז מאיפה מתחילים?
תשאלי את עצמך - "מה אני רוצה?"
אני רוצה לעשות ספורט – אבל לא בא לי לקום מוקדם בבוקר, לא בא לי ללכת מאוחר בערב וכך הלאה.
אם נוציא את ה"אבל" מהמשפט (כי הוא גורם מעכב), נקבל שני חלקים:
- אני רוצה לעשות ספורט
- לא בא לי לקום מוקדם
מכאן, כבר קל יותר למצוא פתרונות:
אפשר לקום בשעה הרגילה, לעשות ספורט ואז להתחיל את היום.
אפשר לקום בשעה הרגילה ולעשות ספורט בשעה אחרת ביום.
אפשר לעשות ספורט בזום.
ברגע שמורידים את ה"אבל" מתחילות לצוץ האפשרויות.
אחת התשובות הראשונות, שצצות לאנשים בראש כשמדובר בפעילות של פנאי, היא: 'אין לי כסף לזה.'
מאירה: "אני למדתי לזהות אצל עצמי, שכשאני אומרת את זה, בעצם זו תשובה לא אותנטית, אלא משהו באוטומט שלי, שמהווה תירוץ."
מה יש שם באמת?
מה לא מדויק?
זה מה שאנחנו צריכים למצוא.
צריך ללמוד להקשיב לזה.
אז במקום להגיד "אבל" אומרים "ו..".
זה פותח לפעולה, לבדיקה, לדיוק ולבחירה.
אני: "כשאת באה למתאמנת חדשה שמגיעה אלייך ומתחילה לדבר איתה על פנאי, מה התגובות בדרך כלל?"
מאירה: "מתאמנות לא מגיעות בשל עניין של פנאי. הן מגיעות בשל כל מיני דברים שקורים בחיים שלהן. אבל הנושא של הפנאי עולה לא מעט אצלי בקליניקה. היתה לי מתאמנת מאד צעירה למשל, שגילינו שאין לה תחביב. אז שאלנו: במה היא טובה? והמשכנו והמשכנו עד שהיא מצאה משהו שתוכל לפתח כתחביב.
לנשים יש הרבה פעמים בעיה להודות ולהכיר במה שהן טובות בו, מה הן אוהבות, מה החלומות שלהן....
אחת המתאמנות שלי, כל הזמן היתה אומרת: "כשאני ארזה, תהיה לי בטח זוגיות" או "כשאני ארזה, אני אחזור לרקוד" וכן הלאה.
תוך כדי התהליך באימון, היא נכנסה לזוגיות ופתחה חוג מיוחד לריקודים.
אנשים שיש להם תחביבים ומפתחים אותם, חיים טוב יותר והם מאושרים יותר.
נשים רבות, שיוצאות לגמלאות בגילאים הצעירים - לא מוצאות את עצמן. רוב החיים שלהן היו החיים של הילדים ומשגדלו הילדים, הן מגלות שהן לא מכירות את עצמן ומה עושה להן טוב.
יצירת עולם תוכן שנהיה מלאים ממנו זה דבר מאד חשוב.
תמיד לשאול שאלות, תמיד לנסות – אפילו אם טועים.
זה מקרין על כל הסביבה שלנו אם אנחנו מלאים ועולם התוכן שלנו נותן לנו השראה וממלא אותנו.
החיים הטובים זו דרך חיים. ליצור מה שאוהבים, להתמיד, לדבר על מה "כן".
מאירה: העליתי איזו שאלה לפני כמה ימים:
"אם פעם אחת תגידי 'אני רוצה' במקום 'אני צריכה' – מה לדעתך יקרה?"
הריאיון שלי עם מאירה הולך איתי מאז שנפגשנו.
אני חושבת על כל הנשים המופלאות שהגיעו לסטודיו ללמוד אצלי והרגישו כל כך טוב עם עצמן והתמסרו ליומן ולשקט. גאה בהן על הקדשת הזמן לפנאי ופיתוח התחביב שכל כך אוהבות.
אני מאחלת לעצמי להטמיע את השפה המקדמת שמאירה סיפרה לי עליה ומיישמת עם המתאמנות שלה ומקווה שכך גם יקרה עם מי שתקרא את הפוסט הזה...
חפשו את מאירה, כדאי לכם!!
סדנה מקוונת לתכנון פנאי 11/02/2021 - https://bit.ly/35ZiUA1
https://www.meira-or-lavan.co.il/
הבלוג של מאירה - "החיים הטובים זו דרך חיים"
רוצה להתראיין לבלוג שלי?
השאירי לי פרטים פה ואשמח ליצור קשר :-)