מה החלטנו, העולם עגול או שטוח?


01 Oct
01Oct

לקח לי קצת זמן לעבד את חוויות חופשת הקיץ האחרונה כדי לכתוב את הפרק הזה בבלוג. 

השנה בפעילות הקיץ של הסטודיו שלי, שיתפתי פעולה עם עדיה – 

שותפתי למרחב הפעילות בסטודיו. 

עדיה עושה סדנאות מופלאות של אפייה ובישול לילדים וגם היא נוהגת 

להפעיל קייטנות בחופשים. 

הרעיון לשילוב בינינו היה פשוט נפלא! 

המחשבה היתה, לגוון לילדים את הפעילות ובמשך היום לחלק אותו לשני חלקים – חצי אחד ליצירה ואומנות וחצי שני לבישול ואפייה, כשבאמצע ארוחת בוקר מפנקת ובריאה שנכין. 

חודשיים לפני חופשת הקיץ ישבנו להעלות רעיונות לפעילויות וכתבנו תכנית עבודה מפורטת ומלאת השראה וכיף. מערכי השיעור נכתבו, ארגנו את החומרים והציוד ואפילו דאגנו להדפיס חולצות מגניבות לקייטנה לחלק לילדים שיירשמו אליה. 

השם הנבחר לקייטנה היה "גם וגם" – כי זה היה הרעיון! 

לפתוח לילדים פתח לעולמות מיוחדים שהם לא מכירים וללמד אותם להביע את עצמם ביצירתיות ובחופשיות. 

גם יצירה וגם אפייה, 

גם אומנות וגם בישול, 

גם לשמוע על מקומות שונים בעולם ועל יוצרים 

וגם להכיר חומרים חדשים ולהתנסות בטכניקות מיוחדות. 

גם להיות בחופש וגם להנות בחופש !! 

הקייטנה התמלאה די מהר והלב התמלא שמחה. 

המחשבה, שהילדים שלנו עוברים תקופה כל כך מורכבת כשהם ספונים בבתיהם, צמודים למכשירים אלקטרוניים 90% מהזמן וללא אינטראקציה עם בני גילם או בפעילות מעודדת לחשיבה ולעשייה, לא פשוטה. 

שמחנו לראות שיש הורים, המעוניינים ליצור לילדים חופש עם חוויות נוספות. 

בפועל, גילינו שהדברים כיום כבר לא פשוטים כל כך. 

נתחיל מכך שלא נרשמו בכלל בנים לקייטנה :-( 

דווקא התעניינו! אבל בהיעדר בנים נוספים שנרשמו איתם, הם ויתרו... 

היו מחזורים בהם ראינו (עדיה ואני) קושי אמיתי להתחבר, לייצר קשר אחת עם השנייה או אפילו איתנו! 

הדחף להיות צמודות לטלפון היה כמובן שם כל הזמן ואנחנו ניסינו לנהל את הזמן ככה שיהיה רק זמן מוגבל לשהות עם הטלפונים. 

משחקי הקופסא והקלפים שהבאתי להן מהבית נשארו לא מעט ימים ללא שימוש... 

בפעילות עצמה, בעיקר בתחילת השבוע, היו בנות שלא היו מוכנות לנסות אפילו את הפעילות שהעברנו. 

ההנחיה היתה מאד פשוטה – להתבטא איך שמתאים להן ומבלי לשפוט את עצמן או לחשוב על התוצאה. פשוט לשחק! 

ההתנסות שלהן הסתכמה פעמים לא מעטות ביצירת עבודות זהות לאלה של חברותיהן, בעבודה עצמאית ללא קשר לשיעור או ההנחיה ולשימוש לא נכון בחומרים. 

במקרה אחד, אחת הבנות אמרה לי להפסיק להביא לה דימויים של דוגמניות כהות עור כי היא לא רוצה לבחור כאלה לעבודות שלה... 

עצם הפעולה של דפדוף במגזינים ומציאת דימויים התגלתה כמשימה ממש לא פשוטה ולא מעט פעמים נשמעו קריאות ייאוש עוד לפני שעברו 5 דק' מרגע שהתחילו לחפש....


אם החלק הראשון של היום היה מאתגר מבחינת יכולת הריכוז והקשב, המחצית השנייה של היום (אחרי הפסקת ארוחת הבוקר) היתה על פי רוב מאד מאתגרת הרבה יותר. 

בדרך כלל, הקבוצה שהגיעה אליי למחצית השנייה של היום, התקשתה מאד להקשיב, להתרכז וגם לשתף פעולה עם מהלך השיעור. 

אם הייתי מעריצה של אנשי חינוך – הערצה זו רק התגברה במהלך השבועות של הקייטנה! לא פשוט להם כלל! 

ניסיתי להדביק את הבנות בהתלהבות שלי לחומרים, ליוצרים, לחקירה של היכולת לבטא את עצמן ובמקביל כמובן, ניסיתי לכבות אצלן את הצורך לבקר ולשפוט את עצמן כל הזמן ולהשוות את עצמן לאחרות בקבוצה. 

לשמחתי, בכל המחזורים, התחלתי לראות שינוי אחרי יומיים בערך. הבנות נפתחו הרבה יותר, שיחקו בין לבין השיעורים עם בנות אחרות במשחקים שהיו פזורים בסטודיו, קשקשו וצחקו המון אחת עם השנייה והיו אפילו חברויות שנוצרו וטלפונים שהוחלפו בין כמה בנות!! 

והעבודה ביומן? 

רק הלכה והפכה משובחת יותר. 

לא בהיבט של התוצאה כמובן. 

אלא בהיבט – ההתנסות, החוויה, הלמידה, התעוזה. 

אני עצמי עברתי תהליך דומה בעבודה שלי בתוך היומן, ידעתי שזה לוקח זמן. 

הרי אנחנו מרגילים את ילדינו מגיל צעיר (כמו שהרגילו אותנו ואת הדורות שלפנינו....) 

מה זה "יפה" ו"לא יפה" 

לחבור למי שדומה לנו 

אומנות ויצירה זה לבנות בלבד

כדי ליצור צריך לדעת לצייר יפה 

להשוות את עצמנו לאחרים 

לשפוט את עצמנו על פי התוצאה בלבד 

להתאים את עצמנו לסטנדרט מסוים ולא להביא את עצמנו לידי ביטוי. 

לאחרונה, עולמות ה"Instagram", ה"Pinterest" וה"Tik Tok" העמיקו את ההסתכלות השטחית על העולם – הן אצלנו והן אצל הילדים שלנו. יש הגדרות ברורות ל"יפה" ו"לא יפה" וגם למה ש"עובד" ומה "לא עובד". 

אבל - מזמן כבר למדנו שהעולם לא שטוח. 

לכן, גם אנחנו צריכים להעמיק, להתעגל, לחקור, להבין... 

כדי לא להישאר שטוחים ושטחיים... 

כדי להכיר את עצמנו, 

כדי לפתח יכולת ביקורת משלנו, 

כדי להבין מה עושה לנו טוב ומה לא 

ובעיקר – כדי לא להעביר את החיים האלה בלי משמעות והנאה! 


אני עצמי מרגישה שלמדתי המון בקיץ הזה. 

אין ספק שהלמידות הללו ישמשו אותי בפעילויות הבאות לילדים ובני נוער. 

וגם – כהורה! 

שמחה על הזכות לרגעים קטנים של אושר לנגיעה בלב של מי שבא לסטודיו שלי ועל השמחה שהאומנות הביאה לחיי ומאפשרת לי להעביר אותה הלאה.

הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.