בסוף ינואר 2021 התקיים יום האזכרה ה-14 לאמא שלי.
זה היה השיא של הקורונה ולא יכולנו אפילו להיפגש כדי לציין אותו.
למרות המגבלות והעובדה ש 50% מהאחים (אנחנו 4) גרו בחו"ל באותה
תקופה, קיימנו מפגש זום כדי להעלות את זכרונה של אמא שלי וליצור זמן
איכות נחמד יחד.
אותו מפגש, הוזכר גם בפוסט שהעליתי לבלוג בפברואר 2021.
המשמעות של המפגש "ההוא" והעבודות שכל אחד יצר בו לזכרה של אמא
שלי היו עמוקים מאד עבורי.
השנה, זכיתי לחבר בין הסדנה שעשיתי בזמנו למשפחה שלי, לזכרה של
אמא שלי ולכבודה, לבין הסטודיו - אספר לכם איך 😊
כשהתחלנו את הבנייה של הבית, בילינו המון זמן בחיפושים אחרי העיצובים
שייראו לנו מתאימים לחללים השונים וכמובן שרצינו לשמר ייחודיות לצד
פראקטיות.
באחת הפגישות עם האדריכלית שלנו, סיפרתי לה על הסדנה שקיימתי עם
המשפחה בזמן הקורונה וסיפרתי לה, שמכל העבודות שהוכנו בסדנה על ידי
בני המשפחה - הכנתי קולאז'.
אחרי ששיתפתי אותה בתמונה של הקולאז' וראיתי כמה אהבה אותו,
העזתי להגיד לה, שהיתה לי מחשבה לשלב אותו איפהשהו בבית.

בשלב כלשהו, החלטנו שבשירותי האורחים יהיה המקום הכי מתאים לשים
את הטפט - בזכות הצבעוניות שלו ועל מנת שיתאים לגודל הקיר בחדר.
לרגעים לא הייתי בטוחה שנמצא ספק מתאים לייצר לנו את הטפט אבל
אחרי כמה פניות ובדיקות שעשינו - נמצא הספק שיוכל להדפיס לנו אותו.